סיורנו ברוז'ישץ' תוכנן על פי זיכרונותיה של אמנו, פולה מלמד. פולה הייתה נערה בת 19 לערך כאשר הגרמנים נכנסו לרוז'ישץ'. היא היחידה ששרדה ממשפחתה ואת זיכרונותיה מפלישת הגרמנים לעיירה ועד לאקציה הגדולה, שבה נלקחו רובם ונרצחו והיא הצליחה לגמרי במקרה להתחמק, כתבה לספר של רוז'ישץ'. כיון שמוזכרים בפרק כמה שמות של מקומות, שמנו לנו למטרה לחפש מקומות אלו ולהיות בהם, ואלו הם:
- וולניאנקה - החלק של רוז'ישץ' שמעבר לנהר הסטיר, בו חייתה אמנו עד המלחמה.
- אזור הגטו - על פי הכתוב הגטו השתרע בין הנהר לבין ההר.
- אנדרטת יאן הקדוש, שנקרא בפי היהודים "התיש".
- דרך קאפאצובקה.
- כפרים בסביבה שבהם עבדה אמנו ובזכות כך ניצלה.
הסיור שלנו ברוז'ישץ' תועד בווידאו וקטעים ממנו מובאים כאן לצפייה ישירה או באמצעות קישורים לצפייה.
בסרטון הפותח המוצג כאן, אלכס המדריך מצלם אותנו ליד שלט הכניסה לעיירה, על דרך קפצובקה המוליכה לעיירה. דרך זו מוזכרת בכתובים של אמא שלנו כדרך בה הלך אביה לעבודה בכפרים ובה עבדו יהודים בתיקון הדרך.
הדרך נאה למדי, מלבד הכביש ההרוס בדומה לכבישים רבים באוקראינה. בתי הכפר והגינות מטופחים. אנחנו מגיעות לתחום רוז'ישץ' עם התרגשות בלב. יש בה עירוב של בתי כפר פרטיים ושיכונים. הרחובות הראשיים עלובים למדי. השוק קטן ועלוב. קבענו מראש פגישה עם ראש העיירה לשעבר, בוגדן איוונוביץ, איש חביב, בעל רצון טוב לעזור ולהדריך ברוז'ישץ'. הוא לוקח אותנו לבית הקברות, הממוקם על גבעה במקום יחסית גבוה, ממנו נשקף נהר הסטיר ומאחוריו בתי וולניאנקה.
לבקשתו של אהרון צילמנו את בית הקברות הפרוץ ואת הגדר המוזנחת. נכנסנו לבית הקברות כמו שהמקומיים נכנסים אליו, דרך פרצה בגדר. ראינו שם סימני פיקניק, עז ובקבוקים ריקים. הקברים מכוסים עשב והמצבות שבורות.
בוגדן סייר איתנו בעיר ולאכזבתנו הסיור היה שטחי. הוא לא ידע היכן בדיוק היה הגטו, ולא ידע על מקומה המדויק של האנדרטה של יאן הקדוש. (קטע נוסף כאן) הוא הביא אותנו לבניין בית הכנסת, המשמש היום מכון לסטטיסטיקה. המקום היה סגור ולכן לא ראינו אותו מבפנים. מעבר לזה, הוא לא ידע היכן עמדו בתי ציבור כמו בתי ספר אחרים ברחוב הראשי. משם נסענו לכיוון האנדרטה לזכר הנרצחים.
בסיום הביקור באנדרטה נפרדנו מבוגדן וחזרנו לווליאנקה, כזכור, מקום מגוריה של אמנו. דחקנו באלכס המדריך לחפש מישהו מבוגר מספיק שאולי הכיר ויזכור את משפחתה של אמנו. לא מצאנו את מבוקשנו אך פגשנו באישה מקסימה שסיפרה סיפור מרגש על הצלת שכן יהודי. סיפורה, אם נצליח לאמתו, צריך לזכות את משפחתה בתואר חסידי אומות העולם.
בסרטון האחרון רואים את סרגיי שבדל ובסקי, מנהלה של הקהילה הרפורמית בלוצק, עיר המחוז של רוז'ישץ' . הוא חשוב לסיפורנו כיוון שהוא פועל רבות לשיקומם של אתרי ההנצחה באוקראינה. ב-2011 יצא עם קבוצת בני נוער לנקות את בית הקברות ברוז'ישץ' .
בסרטון האחרון נראה סרגיי (עם הקסקט) מוביל אותנו במחנה פרטיזנים בו התגוררו אבי ומשפחתו ביערות ליד טרויאנובקה, כפר הנמצא כ-70 ק"מ מרוז'ישץ' .
