מוסדות ואישים מרכזיים

נציגי הציבור ברוז'ישץ' של תקופת הפולנים היו ברובם יהודים – ביחס המתאים לשיעור היהודים באוכלוסייה, כך שמתוך 12 חברי עירייה 10 היו יהודים ו-2 פולנים. הפריץ אלכסנדר זאפולסקי הפולני היה ראש העירייה ולסגנו נבחר שמואל דיאמנטשטיין. בתקופה מאוחרת יותר התחלף סגן ראש העירייה, ואת דיאמנטשטיין החליף יעקב ברוינשטיין. יקותיאל קופלמן היה חבר בהנהלת העירייה מטעם השמאל היהודי. כשהגיעו הנאצים, נרצח קופלמן בעינויים ולראווה לעיני כל בני העיר, כנקמה של האוקראינים ביהודים.

חברים יהודים נוספים במועצת העירייה באותה תקופה היו ישראל פישפדר והרשל קסטן.

אחרי שזכתה לתקומה, בשנת 1920, החלה רוז'ישץ' להתפתח במהירות. הוקמו בה מפעלים, חנויות וטחנות קמח. סירות תובלה הביאו עצים אל העיירה דרך נהר הסטיר לבניית הבתים, וחלק מהסוחרים אף היו מאוגדים בארגונים קטנים, ויחדיו ייצרו סחורה וייצאו אותה לרחבי אירופה. המפעלים הקטנים וטחנות הקמח סיפקו עבודה לרוב תושבי העיירה, שיכלו להתפרנס בכבוד במסגרת הקהילה היהודית. היהודים שלא הצליחו למצוא עבודה בעיירה, יצאו לחפש פרנסתם בלוצק ובוורשה.

בתי העסקים היהודיים בעיירה היו רבים ומגוונים:

• למשה גיבור ולשלמה רטנובסקי הייתה חנות לחומרי בניין. חנות לחומרי בניין הייתה גם לפיני דויטש.
• לזליג סינגל הייתה חנות גלנטריה, שבה הוא מכר בגדים ואביזרים לבגדים.
• לזלמן ברוינשטיין הייתה חנות בגדים.
• חיים שטייטלמן היה הבעלים של מפעל האריגה של רוז'ישץ'. לקוחותיו העיקריים היו הגרמנים, שחיו מסביב לרוז'ישץ' ועסקו במלאכת האריגה בנול. שטייטלמן נהג להזמין עבורם חוטים, והם היו רוכשים את החוטים ממנו ואורגים מהם בגדים.
• בעיירה היה גם מפעל לייצוא ביצים. בעליו היה נוסי גרבר. במפעל היו אוספים כמות גדולה של ביצים בכל יום, ממיימנים אותן ושולחים לגרמניה ולארצות נוספות ברחבי אירופה.
• מפעל האווזים היה בבעלותו של שלום גורפינקל. במפעל היו מגדלים אווזים, ושולחים אותם חיים למדינות שונות ברחבי אירופה.
• חיים קרקוביאק ומשה בלר היו חלק מקבוצה של סוחרי תבואה, שהתאגדו ופעלו במשותף. אותה קבוצה הייתה מקבלת את התבואה מהפולנים והאוקראינים, שחיו מסביב לרוז'ישץ', מכינה אותה לייצוא, ושולחת אותה לגרמניה.
• שתי טחנות הקמח של רוז'ישץ', שהיו מהגדולות והמרכזיות בסביבה, הוקמו כחמש שנים לפני פרוץ המלחמה. הגויים היו מגדלים את החיטה ומוכרים אותה ליהודים, בעלי הטחנה. בטחנה היו הפועלים מסדרים את הקמח בשקים, ושולחים אותו לגרמניה ולרחבי אירופה.

הבנקים של רוז'ישץ'

• שלושה בנקים הוקמו ברוז'ישץ', שניים מהם היו שייכים ליהודי העיירה, והשלישי היה ממשלתי.
• בנק אודז'אלובי היה הבנק של בעלי המלאכה, הוא היה שייך למעמד הבינוני בעיירה, וניהל אותו שמואל ורקוביצקי, שהיה גם פעיל בוועד של ה"פאלקשול". עם אישי הציבור שהיו פעילים בבנק ניתן למנות את יוסקה פיזנולץ, יצחק קוס, מנדל עזריאל ומשה-פרץ קפוסטה.
• בנק אחר בעיירה שהיה שייך ליהודים היה בנק קופייצקי, בנק הסוחרים. בראש הבנק עמדו עשירי העיר, והוא תמך בבית ספר "תרבות". הפעילים בבנק היו: הרשל קסטן, דוד לרנר, אברום גלר, שלמה רטנובסקי, זאב שפירו ומשה רויטר.
• הבנק השלישי היה, כאמור, בנק פולני של הממשלה עבור החקלאים של האזור.

במהלך השנים דאג כל סקטור מקצועי להקים לעצמו ארגון שיוכל להילחם על זכויותיו ולהגן עליהן: ארגון בעלי המלאכה, ארגון העובדים היומיים – השכירים, ארגון השוליות של בעלי המלאכה, ארגון הסוחרים וארגון העסקים הקטנים.

היו בעיירה גם כמה קופות גמילות חסדים. הקופות היו תורמות לכל מי שהיה זקוק לעזרה: יתומים, אלמנות, וכל מי שמקור פרנסתו נפגע. רוב פעילות הצדקה נעשתה בחורף, תקופה שבה מלאכות רבות אינן נעשות, והשלג והקור מותירים אנשים ללא פרנסה, דוגמת נגרים ובנאים. בעזרת הקופות, יכלו האנשים לשרוד במהלך חודשי החורף הקשים.

קופות גמילות החסדים היו שייכות לסקטורים השונים – על פי השתייכות מקצועית. הייתה קופה של העשירים, הייתה קופה של בעלי המלאכה וקופה של העובדים, שבראשה עמד שעיה גלר.

חברה קדישא הייתה שייכת לקהילה. הקהילה הייתה בוחרת אנשים מכובדים, מוכרים וידועים, שהיה להם קשר עם כל אנשי העיירה, והם היו מנהלים את חברה קדישא. הקהילה וחברה קדישא היו בוחרות קברן אחד, שתפקידו היה לשמור על בית הקברות מטעמן.